ל"ג בעומר
מה לל"ג בעומר ואימון? כמה טעמים נותנים חז"ל מדוע בל"ג בעומר מפסיקים את האבל של ספירת העומר, מתגלחים, מסתפרים ועורכים נישואין. כמו כן המנהג להדליק מדורות ל"ג בעומר. ע"פ המסורת הוא יום מותו ויום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי.
נתחיל בטעם שנתנו חכמי ישראל מדוע נוהגים מנהגי אבל בימי הספירה. נוהגים לא להסתפר ולהתגלח ולא להתחתן בימי הספירה, כי בימים אלה מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, על שלא נהגו כבוד זה בזה. ביום ל"ג בעומר פסקו מלמות. על כך אנו נוהגים קצת שמחה. טעם מוזר במקצת, לפי הטעם הזה היה צריך יום ל"ג בעומר להיות יום אבל לאומי. אלא שלא כך, האסון הגדול הזה הביא אחריו פריחה רוחנית. רבי עקיבא שכל תלמידיו מתו בפרק זמן קצר, לא שקע בדיכאון (אני בטוח בכך שלא היה לו קל). הוא בחר להמשיך ולהיבנות מחדש. (תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב): "אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם לר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת." ויש מפרשים עד פרוס העצרת היינו 14 יום לפני שבועות. רבי עקיבא בחר לא להתמקד בקושי, אלא לבנות עתיד, כי הבין שלשקוע בעבר הרע אין טעם אם רוצים לפרוץ דרך לגרום לכך שתורה לא תשתכח יש למצוא דרך איך להפיצה. הוא בחר ללכת לפריפריה ולהקים שם דור המשך לתורתו.
ולנו נשאר כמאמנים, מורים וסתם בני אדם, ללמוד ממה שקרה לנהוג כבוד איש ברעהו, לא לזלזל באף אחד.
א. כי לא נדע מה יצא מאותו מתאמן או תלמיד או קולגה. ב. לא נשיג בזלזול שלנו שום הישג חינוכי או אימוני.
עכשיו אפשר להבין מדוע יום ל"ג בעומר הפך ליום ששמחים בו מקצת. כי הוא מסמל את היציאה מהאסון הנורא שחוו עם ישראל באותה תקופה. על אף של הקשיים אפשר לצאת מכל מצב אפילו הגרוע ביותר. הכול תלוי בנו ובתפיסתנו את מה שקורה לנו.
מדוע הפך ל"ג בעומר יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי ליום הילולה? אם נלך בדרך האימון הרי שמותו של רבי שמעון בר יוחאי במיתה טבעית, למרות שנרדף ע"י השלטונות הרומיים. היא יום שמחה, כי אנו רואים שהרשע שוב הפסיד. ר' שמעון נרדף ע"י הרומאים, כי לרצה להתחנף להם, כי ראה בכל הפיתוח שהרומאים פיתחו בארץ, רצון להשתלט על האזור ולא רצון להיטיב עם תושבי המקום. בסופו של דבר מי ניצח מי שרד פה בארץ? דווקא רשב"י, ולא הרומאים. על כך אנחנו שמחים. ובדרך האימון אנחנו לומדים, כי עמידה על עקרונות חיוביים מנצחת כל רשע.
אם נלך עוד צעד אחד קדימה נראה שחכמים רצו לתת לנו פרספקטיבה ארוכת טווח. היום תשאל כל ילד בגן מיהם רבי עקיבא, בר כוכבא, ורבי שמעון בר יוחאי? הם ידעו להשיב לך מייד. אבל אם נשאל איטלקי מי הוא אספסיאנוס? ספק אם ידעו את התשובה. רבי עקיבא חי בימינו וכן רשב"י. ויעיד על כך השיר: רבי עקיבא
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: מוני אמריליו
רבי עקיבא איש צנוע
היה רועה בין הרועים
את עדרי כלבא שבוע
עד שנתו הארבעים
ראתה אותו רחל
בתו של כלבא שבוע
ראתה אותו רחל
והוא מעולה וצנוע
אמרה לו רחל בחשאי
קח אותי לאישה
בתנאי שתקדיש זמנך
ללימוד התורה הקדושה
רבי עקיבא....
והיו גרים במתבן
בגורן אחד לא ידוע
זוג אחד פשוט ללא שם
שהיה מעולה וצנוע
ובבוקר היה מלקט
התבן מתוך שערה
אמרה לו רחל - תהיה אהובי
גדול בתורה
רבי עקיבא....
קם הרב ונסע לבירה
לגמוע תורה כמבוע
ושם בגורן נשארה
ביתו של כלבא שבוע
ומקץ עשרים שנה
כאשר הלבין שערה
שב בעלה לביתו
והוא גדול בתורה
רבי עקיבא...
חזר הרב לביתו
וכל נפשו געגוע
חזר הרב אל אשתו
בתו של כלבא שבוע
הדפוה משם תלמידיו
אמרו לה סורי אשה
אמר הרב - הניחוה
כי היא תורתי הקדושה
רבי עקיבא....
שיר זה שהוא סיפור על רבי עקיבא למדנו שאע"פ שרבי עקיבא בילדותו עד גיל 40 היה בור ועם הארץ לא ידע צורה של אות, רחל ביתו של כלבא שבוע ראתה את הפוטנציאל שבו, והביאה אותו למה שהוא. למדנו הרבה מכך על היחס שעלינו לתת לאלה שיש להם בעיות ריכוז וקשב. ושמעתי מאחד ההורים שלבנו יש בעיות ריכוז וקשב שביום הבר מצווה שלו, לא הגדיר אותו כילד עם בעיה, אלא כילד אתגרי. (כל הכבוד לאותו אבא!!).
הנה גם שיר זה מבטא יפה את עניין האימון
אומרים ישנה ארץ מילים: שאול טשרניחובסקי לחן: יואל אנגל
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ... עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה,אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ, שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס –אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ? צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא.
"שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא! עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא, "כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי! אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי: אַתָּה הַמַּכַּבִּי!אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים, אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי: אָתַּה הַמַּכַּבִּי!"אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?". אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"
שוב אתה לומד למרות שרבי עקיבא מת ואת בשרו סרקו במסרקות הוא מת עם הפסוק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" על פיו. את תורתו זו קיימו גם בני דור הציונות וגם רועי קליין ויוסי פרץ תורת רבי עקיבא לחופש ועצמאות מדינית לא נפלה,
היא נדחתה לדורנו.
....
מה לל"ג בעומר ואימון? כמה טעמים נותנים חז"ל מדוע בל"ג בעומר מפסיקים את האבל של ספירת העומר, מתגלחים, מסתפרים ועורכים נישואין. כמו כן המנהג להדליק מדורות ל"ג בעומר. ע"פ המסורת הוא יום מותו ויום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי.
נתחיל בטעם שנתנו חכמי ישראל מדוע נוהגים מנהגי אבל בימי הספירה. נוהגים לא להסתפר ולהתגלח ולא להתחתן בימי הספירה, כי בימים אלה מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, על שלא נהגו כבוד זה בזה. ביום ל"ג בעומר פסקו מלמות. על כך אנו נוהגים קצת שמחה. טעם מוזר במקצת, לפי הטעם הזה היה צריך יום ל"ג בעומר להיות יום אבל לאומי. אלא שלא כך, האסון הגדול הזה הביא אחריו פריחה רוחנית. רבי עקיבא שכל תלמידיו מתו בפרק זמן קצר, לא שקע בדיכאון (אני בטוח בכך שלא היה לו קל). הוא בחר להמשיך ולהיבנות מחדש. (תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב): "אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם לר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת." ויש מפרשים עד פרוס העצרת היינו 14 יום לפני שבועות. רבי עקיבא בחר לא להתמקד בקושי, אלא לבנות עתיד, כי הבין שלשקוע בעבר הרע אין טעם אם רוצים לפרוץ דרך לגרום לכך שתורה לא תשתכח יש למצוא דרך איך להפיצה. הוא בחר ללכת לפריפריה ולהקים שם דור המשך לתורתו.
ולנו נשאר כמאמנים, מורים וסתם בני אדם, ללמוד ממה שקרה לנהוג כבוד איש ברעהו, לא לזלזל באף אחד.
א. כי לא נדע מה יצא מאותו מתאמן או תלמיד או קולגה. ב. לא נשיג בזלזול שלנו שום הישג חינוכי או אימוני.
עכשיו אפשר להבין מדוע יום ל"ג בעומר הפך ליום ששמחים בו מקצת. כי הוא מסמל את היציאה מהאסון הנורא שחוו עם ישראל באותה תקופה. על אף של הקשיים אפשר לצאת מכל מצב אפילו הגרוע ביותר. הכול תלוי בנו ובתפיסתנו את מה שקורה לנו.
מדוע הפך ל"ג בעומר יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי ליום הילולה? אם נלך בדרך האימון הרי שמותו של רבי שמעון בר יוחאי במיתה טבעית, למרות שנרדף ע"י השלטונות הרומיים. היא יום שמחה, כי אנו רואים שהרשע שוב הפסיד. ר' שמעון נרדף ע"י הרומאים, כי לרצה להתחנף להם, כי ראה בכל הפיתוח שהרומאים פיתחו בארץ, רצון להשתלט על האזור ולא רצון להיטיב עם תושבי המקום. בסופו של דבר מי ניצח מי שרד פה בארץ? דווקא רשב"י, ולא הרומאים. על כך אנחנו שמחים. ובדרך האימון אנחנו לומדים, כי עמידה על עקרונות חיוביים מנצחת כל רשע.
אם נלך עוד צעד אחד קדימה נראה שחכמים רצו לתת לנו פרספקטיבה ארוכת טווח. היום תשאל כל ילד בגן מיהם רבי עקיבא, בר כוכבא, ורבי שמעון בר יוחאי? הם ידעו להשיב לך מייד. אבל אם נשאל איטלקי מי הוא אספסיאנוס? ספק אם ידעו את התשובה. רבי עקיבא חי בימינו וכן רשב"י. ויעיד על כך השיר: רבי עקיבא
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: מוני אמריליו
רבי עקיבא איש צנוע
היה רועה בין הרועים
את עדרי כלבא שבוע
עד שנתו הארבעים
ראתה אותו רחל
בתו של כלבא שבוע
ראתה אותו רחל
והוא מעולה וצנוע
אמרה לו רחל בחשאי
קח אותי לאישה
בתנאי שתקדיש זמנך
ללימוד התורה הקדושה
רבי עקיבא....
והיו גרים במתבן
בגורן אחד לא ידוע
זוג אחד פשוט ללא שם
שהיה מעולה וצנוע
ובבוקר היה מלקט
התבן מתוך שערה
אמרה לו רחל - תהיה אהובי
גדול בתורה
רבי עקיבא....
קם הרב ונסע לבירה
לגמוע תורה כמבוע
ושם בגורן נשארה
ביתו של כלבא שבוע
ומקץ עשרים שנה
כאשר הלבין שערה
שב בעלה לביתו
והוא גדול בתורה
רבי עקיבא...
חזר הרב לביתו
וכל נפשו געגוע
חזר הרב אל אשתו
בתו של כלבא שבוע
הדפוה משם תלמידיו
אמרו לה סורי אשה
אמר הרב - הניחוה
כי היא תורתי הקדושה
רבי עקיבא....
שיר זה שהוא סיפור על רבי עקיבא למדנו שאע"פ שרבי עקיבא בילדותו עד גיל 40 היה בור ועם הארץ לא ידע צורה של אות, רחל ביתו של כלבא שבוע ראתה את הפוטנציאל שבו, והביאה אותו למה שהוא. למדנו הרבה מכך על היחס שעלינו לתת לאלה שיש להם בעיות ריכוז וקשב. ושמעתי מאחד ההורים שלבנו יש בעיות ריכוז וקשב שביום הבר מצווה שלו, לא הגדיר אותו כילד עם בעיה, אלא כילד אתגרי. (כל הכבוד לאותו אבא!!).
הנה גם שיר זה מבטא יפה את עניין האימון
אומרים ישנה ארץ מילים: שאול טשרניחובסקי לחן: יואל אנגל
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ... עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה,אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ, שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס –אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ? צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא.
"שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא! עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא, "כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי! אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי: אַתָּה הַמַּכַּבִּי!אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים, אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי: אָתַּה הַמַּכַּבִּי!"אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?". אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"
שוב אתה לומד למרות שרבי עקיבא מת ואת בשרו סרקו במסרקות הוא מת עם הפסוק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" על פיו. את תורתו זו קיימו גם בני דור הציונות וגם רועי קליין ויוסי פרץ תורת רבי עקיבא לחופש ועצמאות מדינית לא נפלה,
היא נדחתה לדורנו.
....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה